עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
השתנתי. אני כבר לא אותה ילדה. מצחיק איך כל פעם שאני מסתכלת על העבר וחושבת שהשתניתי אני מבינה שלא היה מה לאהוב במי שהייתי, אני נזכרת בכיתה ו ורוצה להקיא, ז גורמת לי רק לקבל בחילה קלה.
ואני גם מבינה שזה היה לפני שנים והתבגרתי והשתניתי מאז. וזה טבעי. אין ילד בכיתה ו עם אופי של מבוגר ואין מבוגר עם אופי של ילד בכיתה ו. וטוב שכך. אז אני חדשה, בקרוב שנה חדשה, הכול חדש.
חברים
Daniel .me-***KedishcosmicBFFMagenAprilBe Your Own Hero
Im (not) fineMeshiSuzanloloHere To Love
נושאים
עלי  (3)
בעיה  (2)
אין פואנטה  (1)
אכפת לי  (1)
אני  (1)
התחלה  (1)
זמן  (1)
כאב  (1)
מוזר  (1)
סוף  (1)
צבועה  (1)
שירים  (1)
שנאה  (1)
Quotes From Books
• “Time passes. Even when it seems impossible. Even when each tick of the second hand aches like the pulse of blood behind a bruise. It passes unevenly, in strange lurches and dragging lulls, but pass it does. Even for me.” Stephany Meyer, .New Moon
• “Forbidden to remember, terrified to forget; it was a hard line to walk.” Stephanie Meyer, New Moon.
• “If we had happy endings, we’d all be under gravestones now.” Stephanie Meyer, New Moon
• “Are you insinuatin' that my daughter is a liar?"
"Oh, no, not at all. I'm saying your daughter is a liar. Surely you can appreciate the difference.” Kami Garcia and Margaret Stohl, Beautiful Creatures
• “There was a curse.
There was a girl.
And in the end, there was a grave.
I never even saw it coming.”
Kami Garcia and Margaret Stohl, Beautiful Creatures
סדרות:

•שקרניות קטנות
•נער זאב
•המנטליסט
•היה היה פעם
•היפה והחיה
•החץ
•דוקטור הו
•יומני הערפד
•על טבעי
•הבחורה החדשה
•האנטומיה של גריי
•איך פגשתי את אמא
•להיות אנושיים
•פרינדס
•משפחה מודרנית
•המכשפות של איסט אנד
•revolution
מוזיקה:

•It's Time
•Next To Me
•Best Day Of My Life
•Eye Of The Tiger
•Hometown Glory
•Chandelier
•Monster - Imagine Dragons
•Demons
•Give Me Love
•Elastic Heart
•Somebody That I Used To Know
•Sail
•Just Give Me A Reason
•Last To Know
•Poison & Wine
•Possibility
•Heavy In Your Arms
•Stolen Dance
•All Of Me
•Back In Black
•Skinny Love
•I'm Gonna Be
•Cry Me A River
•Stay
•She Wolf
•Can't Hold Us
ספרים:

•יצורים יפהפיים, אפלה יפהפייה
•רעות מלידה, גורל משמים
•משחקי הרעב (במיוחד התלקחות ועורבני חקיין)
•דמדומים (במיוחד מולד הירח ושחר מפציע)
•אש ומחוננת וביטרבלו אבל במיוחד אש
•אראגון (פה אני מתה על כולם)
•בני הנפילים (עיר של עצמות, עיר של אפר, עיר של זכוכית, עיר של מלאכים נופלים)
•בת העשן והאפר, ימים של דם ואור כוכבים
•אני מספר ארבע (וכו)

הזמן עובר

10/06/2014 02:22
Down
זמן, סוף, התחלה
״הזמן עובר. גם כשזה נראה בלתי אפשרי. גם כשכל תקתוק של מחוג השניות כואב כמו הדופק שמרגישים בחבורה ממכה טרייה. הזמן עובר בקצב לא שווה, בזינוקים ובהפוגות מתמשכות, אבל הוא עובר. אפילו בשבילי.״אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שכתבתי כאן בפעם האחרונה. אולי בדצמבר. ינואר אולי? הספקתי כל כך הרבה. הספקתי להתקבל לבית ספר שהכי רציתי בעולם. הספקתי למצות כמעט לגמרי את השנה. הספקתי לבנות חברויות חדשות שלא אמרו כלום בשבילי אז ואומרות הכול בשבילי עכשיו. הספקתי לחוות שנה מלאה יותר משאי פעם יכולתי לקוות, ויותר מכל, הספקתי להשתנות. להשתנות כל כך הרבה, להשתנות בקצב מטורף. אז אני לא יודעת למה לא כתבתי, למה הפסקתי לכתוב, לפרוק. זה פשוט מה שאני עושה. ברגע שדברים משתנים, לטובה או לרעה, אני נוטשת. אני בורחת. אני זוכרת שיום אחד, בערך באמצע ינואר, פתאום הפסקתי להרגיש כל כך הרבה. פתאום היה לי יום טוב, לא רציתי לבכות, לא רציתי כלום קשות כל כך, ואני זוכרת שלפני שהלכתי לישון הייתי כל כך עצובה שלא אחווה עוד יום כזה שוב. כי המחשבה שיהיו לי שני ימים טובים ברצף נדמתה לא אפשרית, לא מציאותית כל כך. אבל אז בא יום טוב ואחריו עוד אחד ועוד אחד. כמובן, היו לי משברים לאורך החודשים האלו. היו לי דברים לצפות לקראתם ודברים להיות עצובה בגללם. אבל התמודדתי איתם ועברתי אותם. פשוט ככה. החבר שלי לשעבר שכל כך התעצבנתי עליו בעבר, הוא עכשיו אחד מהחברים הכי טובים שלי. ויחד איתו זכיתי לעוד שתי חברות טובות ממש. אז חשבתי מה גרם לי לחזור ולכתוב פה אחרי כל הפעמים שחשבתי על זה ודחיתי את הרעיון. ואז נזכרתי בארוחה בקניון עם כמה חברים. דיברנו על מי מאיתנו מסתורי וסגור ומי פשוט ספר פתוח. ואז השיחה הגיעה אלי. אחת הבנות ישר אמרה שאני ממש סגורה ושהיא לא יודעת כלום עלי, אבל השנייה ישר צחקה עליה ואמרה שאני הכי לא כזאת. אז אני לא יודעת, אולי זה היה מה שגרם לי לחזור ולכתוב פה, באופן לגמרי ספונטני, בשתיים בלילה. אולי זו התחושה של הסוף. הסוף של השנה הזו, הסוף של הכול. כל הזמן שהשקענו אחד בשני, בסביבה הקטנה הזו שלנו, כל אלה שעזבו והאחדים שהצטרפו, ואני ביניהם. זה הסוף שלנו יחד, סוף הדרך. אני אתגעגע אליהם כל כך הרבה, אבל עכשיו, כשאני יודעת לאן אני הולכת ואני מרוצה מכך, אני כבר פחות מודאגת מהסוף ויותר צופה לקראתו בתקווה שהוא לא יהרוס את חיי. אני כבר לא מחכה לכאב שיציף אותי ויציל אותי, אני רק רוצה להיות מאושרת. זאת המשאלה הכי גדולה שיכולתי לבקש. ואולי היא יותר מדי כי אני גם ככה די שמחה רוב הזמן. יש אנשים שראויים לה, שצריכים אותה יותר ממני. לכל דבר יש סוף אבל כל סוף הוא גם התחלה חדשה.
תמר גלעדתיאו
10/06/2014 15:56
Welcome back ^-^
Down
10/06/2014 22:09
תודה (:
30/06/2014 22:59
הפוסט שלך מעניק לי נקודת אור אופטימית על החיים.
גם הבלתי אפשרי הוא אפשרי. בסופו של דבר, אם נפסיק לבכות ולרחם על עצמנו
ונלמד לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו - רק כך נפלס את דרכנו לאושר האינסופי.
להשלים עם עצמנו זה הדבר החשוב ביותר, רק כך נוכל להשתחרר בפני החברה והסובבים אותנו,
ולהעניק להם אהבה ואת מלוא ההתייחסות.

לבכות,להתלונן ולראות את הרע בכל דבר יביא לנו בסופו של דבר המון תסכול ורחמים עצמיים אשר לא יביאו אותנו לשום מקום.
גם אם קצת קשה, יש משפט שאני מאוד מאמינה בו- מה שלא הורג אותך מחשל אותך. האמיני בעצמך ובקסם שבך ורק כך תוכלי להראות את עצמך לעולם!

המון בהצלחה , היה כיף מאוד לקרוא :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
Important Sentence


עלי
דמעות. אני חושבת שזה החלק היחידי בי שהוא אמיתי, טהור לגמרי, לא מתחבא, לא מסתתר, כנה לגמרי. זה החלק שמראה כמה סדוקה, חרוכה, מקולקלת אני.
הוא גם חושף את החלקים האפלים ביותר שבי. שלא משנה כמה אנסה להעלים אותם, להתכחש להם, הם ישארו שם לעולם, יארבו לי באפלה.
אני אוהבת לבכות. זה כמו התחמקות קטנה משלי, התחמקות מהכאב. אבל זה לא הדבר הנורא. הדבר הנורא הוא הסיבה שבגללה אני אוהבת לבכות. אני אוהבת לראות כמה אני ״מסכנה״. להראות לעצמי כמה אני ״מסכנה״.
אני אוהבת את זה להיות מסכנה. דיכאונית. מיוחדת. דפוקה בראש. אני רוצה את זה. וזה הורס אותי זה גורם לי לשנוא את עצמי. ולא משנה כמה אני שונאת את עצמי, יש בי חלק שלא מסוגל להפסיק לאהוב את השאפתנות הזו, את הנחישות, את העיקשות, את הדרמטיות. ואני שונאת את עצמי כל כך בגלל זה... אבל אני לא מסוגלת להשתנות.
הדבר היחיד שאי אפשר לשנות הוא את עצמך, את הליבה החזקה הבלתי שבירה, את האמת שמתחת לשומן ולעצמות ולשרירים, שמסתתרת תחת המחשבות העמוקות ביותר, תחת הפחדים הבלתי נשכחים.
אז זו אני. החבילה המלאה.
תברחו על עוד אתם יכולים.
פשוט דברים להספיק
הרבה עושים רשימות כאלה וזה נראה לי כל כך מאורגן ו... מושך פתאום, שהחלטתי לעשות גם.
•נשיקה ראשונה - אני חייבת להרגיש איך זה... לנשק מישהו... זה מרגיש מיוחד?
•אהבה - אני לא מפגינה הרבה חיבה כלפי אנשים שאני אוהבת, אבל הם כל כך חשובים לי... ואני רוצה להרגיש איך זה לאהוב מישהו, באמת... מבחינה רומנטית…
•סקס - כן, מטופש. אבל כל אדם רוצה את זה, מתישהו. אני לא מדברת על הזמן הקרוב. אם אף פעם לא התנשקתי אז סקס? יש עוד זמן. אבל אני רוצה לדעת איך זה מרגיש, אז כן, מתישהו.
•לקבל רישיון - אני חייבת להרגיש את זה. אני אוהבת מכוניות. אופנועים. אני רוצה גם לנסוע על אופנוע. אני פשוט חייבת את זה.
•לסיים לימודים בהצטיינות וללמוד נושאים שאני אוהבת.
•לצאת לטיול בחו״ל לפני או אחרי צבא - אני חייבת להתרחק מכאן.
•ללמוד באוניברסיטה/קולג׳ טוב - פתיחה של המשך החיים
•ללמוד בחו״ל - להתרחק מכאן עוד יותר... וללמוד במקום טוב.
•ללמוד רפואה/משפטים/מקצוע טוב שאולי ארצה בהמשך - שני מקצועות שאני ממש רוצה, בעיקר רפואה בתחום הכירורגיה, נוירוכירורגיה בעדיפות ראשונה (אבל אולי זה רק בגלל האנטומיה של גריי >< למרות שאני לא מתה על דרק, יותר אוהבת את כריסטינה ויותר דומה לכריסטינה...)
•להקים משפחה - אני רוצה את זה, בעתיד, יותר מהכול. אני לא מפסיקה לחשוב על איך אני אהיה בתור הורה.
•לגור בחו״ל - איכשהו, לא אכפת לי איך. כל עוד זו דרך אמיתית, לא צבועה ולא כלום. בזכות עצמי. או בזכות גרין קארד.
•להיות עשירה - חומרי בטירוף, אני יודעת. אני פשוט רוצה להראות לכל מי שהאמין או לא האמין בי שאני יכולה.
•בית יפה, שאני עיצבתי - עיצוב זה אהבה שלי. ולמרות שגם זה חומרי, זה לא רק. כי עיצוב זה דרך להביע את עצמך.
•לעשות גוונים בשיער, פסים, משהו - מביע כל כך הרבה דברים... מיוחד… כמו שאני אוהבת.
•קעקוע - אני רוצה תזכורת חייה וקיימת, צרובה בבשרי. של משהו חשוב. משהו כל כך חשוב.
•למצוא אושר - כי אחרי הבעירה האינסופית חייב לבוא משהו טוב. כל מה שאני רוצה זה להיות מאושרת. לשכוח מהצרות. להיות אם האנשים שאני אוהבת.
ונראה לי שסיימתי. אני אוסיף אם אני אחשוב על משהו.