עלי... בערך. |
|
ברור לי שאני לא הילדה הכי מסובכת בעולם. יש אינסוף ילדים יותר מסובכים ממני פי מאה. אבל כל אחד שונה וכל אחד מתמחה באינסוף בעיות שונות. לכל אחד יש את התקופות הטובות שלו ואת התקופות הרעות שלו. כל אחד אוהב ושונא דברים שונים. אבל אלו בדיוק הדברים שעושים את כל ההבדל.
אני אוהבת לקרוא ולכתוב ולשמוע מוזיקה ולראות סדרות ולבכות ועוד מיליון דברים ואף אחד לא יכול לומר לי שום דבר שישנה את זה. גם אם אכפת לי מה אתם חושבים.
אז אני שונאת ששופטים אותי אחרי שנייה ומחליטים אחרי שאני אומרת או כותבת שלוש מילים אם עברתי את הגבול הדק שבין הרגש לתחום הפתטי המוחלט, את הגבול שבין השפיות לשיגעון.
מבחוץ אני בסדר. אני צוחקת, אני מדברת עם כולם, אני עומדת על דעתי מול המורה ששונאת אותי, אבל זאת קליפה ריקה, מסכה. או שלא. לפעמים אני כבר לא בטוחה.
או שאני צריכה טיפול פסיכולוגי דחוף. זה אפשרי בהחלט.
כשאני לא במצב רוח אני צוחקת, שומעת מוזיקת רוק לא שמחה מדי לטעמי, מדברת עם אמא, אם יש לי כוח נפגשת עם חברים.
כשאין לי מצב רוח אני מנסה קשות שלא להתבודד, שומעת מוזיקה עצובה, לא משנה מאיזה סוג, ומסתגרת בחדר וקוראת או רואה פרקים עצובים שאני אוהבת של דוקטור הו.
אני הכי אוהבת את השמים כשהם מכוסים בעננים כבדים, כשיש רוח, כשיורד גשם, כשקר, כשיש סופות. קצת קלישאתי אולי, אבל נכון. אני שונאת את הקיץ ואת האביב. הכול חם מדי ואין הרבה עננים וכולם הולכים לים. גם עליו אני לא מתה.
זאת אני, ואולי עכשיו קצת תצטערו שביקשתם פוסט עלי, אבל ביקשתם וקיבלתם. חוץ מזה אני חדשה. זאת ההתלהבות הראשונית הנדרשת. ברור לי שאני לא הילדה הכי מסובכת בעולם. יש אינסוף ילדים יותר מסובכים ממני פי מאה. אבל כל אחד שונה וכל אחד מתמחה באינסוף בעיות שונות. לכל אחד יש את התקופות הטובות שלו ואת התקופות הרעות שלו. כל אחד אוהב ושונא דברים שונים. אבל אלו בדיוק הדברים שעושים את כל ההבדל.
אני אוהבת לקרוא ולכתוב ולשמוע מוזיקה ולראות סדרות ולבכות ועוד מיליון דברים ואף אחד לא יכול לומר לי שום דבר שישנה את זה. גם אם אכפת לי מה אתם חושבים.
אז אני שונאת ששופטים אותי אחרי שנייה ומחליטים אחרי שאני אומרת או כותבת שלוש מילים אם עברתי את הגבול הדק שבין הרגש לתחום הפתטי המוחלט, את הגבול שבין השפיות לשיגעון.
מבחוץ אני בסדר. אני צוחקת, אני מדברת עם כולם, אני עומדת על דעתי מול המורה ששונאת אותי, אבל זאת קליפה ריקה, מסכה. או שלא. לפעמים אני כבר לא בטוחה.
או שאני צריכה טיפול פסיכולוגי דחוף. זה אפשרי בהחלט.
כשאני לא במצב רוח אני צוחקת, שומעת מוזיקת רוק לא שמחה מדי לטעמי, מדברת עם אמא, אם יש לי כוח נפגשת עם חברים.
כשאין לי מצב רוח אני מנסה קשות שלא להתבודד, שומעת מוזיקה עצובה, לא משנה מאיזה סוג, ומסתגרת בחדר וקוראת או רואה פרקים עצובים שאני אוהבת של דוקטור הו.
אני הכי אוהבת את השמים כשהם מכוסים בעננים כבדים, כשיש רוח, כשיורד גשם, כשקר, כשיש סופות. קצת קלישאתי אולי, אבל נכון. אני שונאת את הקיץ ואת האביב. הכול חם מדי ואין הרבה עננים וכולם הולכים לים. גם עליו אני לא מתה.
זאת אני, ואולי עכשיו קצת תצטערו שביקשתם פוסט עלי, אבל ביקשתם וקיבלתם. חוץ מזה אני חדשה. זאת ההתלהבות הראשונית הנדרשת. |
|
|
|
|
| די מגניבה ~_~ אבל חבל שאת לא מטורפת כמוני... חבל מאוד. חוץ מזה דוקטור הו זו סדרה מטומטמת (אל תרביצי לי), שני חברים שלי אוהבים אותה ואני לא מתחבר לסדרה שיש בה דוקטור. והוא הופך לחייזר מדי פעם... מצטער D: |
|
| כל אחד והטעם שלו ;) והוא לא הופך לחייזר מדי פעם הוא חייזר כל הזמן ^^ |
|
| שיהיה. בגלל זה אף פעם לא אבין סדרות כאלה חחח הכי טוב זה נמלטים או צווארון לבן :) |
|
| ברוכה הבאה שמחה להכיר גם אני קצת מוזרה... |
|
| תודה לך ואיך שזה הולך כאן, כנראה שכל מי שכותב בלוג הוא מוזר ;) |
|
| .Welcome, welcome יש פה מוזרים. למעשה, כולנו כאלה. אז, אני אשמח להכיר, בטח גם השאר. |
|
|
| בהצלחה ובורכה הבאה : ) וגם אני מעדיפה את החורף פשוט הקיץ יותר מדי חם ויבש .. |
|
| אני יודעת! קיץ זאת פשוט עונה שאני לא סובלת!!! ותודה |
|
| יאיי כתבת פוסט על עצמך (: נעים להכיר! מוזרים לשלטון *~* חח |
|
| חחח נעים להכיר גם :) וכיף לדעת שיש פה כל כך הרבה מוזרים S: |
|